<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן רפ"ח</h1>
<h2>דף עב:</h2>
הורה ר' מעשה בגוי אחד שהוציא הברזא מן החבית בשוגג. שלא היה בקי בענין היהודין ולא החזיר הברזא לתוך החבית והתיר ר' לשתות מה שבתוך החבית ובלבד שיהא הברזא קצרה שלא יצא הברזא לחוץ מעובי החור תוך החבית דאם כן (משמש) [משכשך] ליה (כשמנעתה) [כשמנענע] להוציא והוה ליה יין נסך. ולנצוק חיבור לא חיישי' דבכי האי גוונא ליכא נצוק חיבור כדמוכח בע"ז. ומה שנפל ודאי אסור דנגע אע"פ שלא נתכוון לנסך אסור בשתייה. אבל אם בא גוי ונגע ביין בלא נתכוון לשום נגיעת יין שלא היה יודע אם היה יין אם לאו מותר אפי' בשתיה. וכההיא דר' יוחנן בן ארזא ור' יוסי בן נהורא [ע"ז נ"ח ע"א] הוו יתבי וקא שתו חמרא אתא ההוא גברא ואמרו ליה תא אשקינן בתר דרמא (מכסא) [לכסא] איתגלאי מילתא דגוי הוה ושריוה למישתי ההוא חמרא אמרי' אי ס"ד רבנן כי הני חמרא קא שתו ואמרי ליה לגוי תא אשקינן. אלמא דבלא נתכוון לשם יין מותר.
